רש"י על עמוס ד׳:ז׳

« רש"י על עמוס ד׳:ו׳ רש"י על עמוס ד׳:ט׳ »

7 וְגַ֣ם אָנֹכִי֩ מָנַ֨עְתִּי מִכֶּ֜ם אֶת־הַגֶּ֗שֶׁם בְּע֨וֹד שְׁלֹשָׁ֤ה חֳדָשִׁים֙ לַקָּצִ֔יר וְהִמְטַרְתִּי֙ עַל־עִ֣יר אֶחָ֔ת וְעַל־עִ֥יר אַחַ֖ת לֹ֣א אַמְטִ֑יר חֶלְקָ֤ה אַחַת֙ תִּמָּטֵ֔ר וְחֶלְקָ֛ה אֲשֶֽׁר־לֹֽא־תַמְטִ֥יר עָלֶ֖יהָ תִּיבָֽשׁ׃

פירוש רש"י על עמוס ד׳:ז׳

7 בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לַקָּצִיר. עַד הַקָּצִיר, כְּלוֹמַר ג׳ חֳדָשִׁים לִפְנֵי הַקָּצִיר:

8 חֶלְקָה. בִּקְעַת שָׂדֶה קַמְפַּנְיָ״א בְּלַעַ״ז:

9 תַּמְטִיר. תְּהֵא מְקוֹם מָטָר תענית כ:, אָמַר מַר: שְׁתֵּיהֶן לִקְלָלָה, זוֹ תֵּרָקֵב וְזוֹ תִּיבַשׁ:

10 וְחֶלְקָה אֲשֶׁר לֹא תַמְטִיר עָלֶיהָ. לֹא תִרְאֶה נִמְטֶרֶת אֶת עַצְמָהּ:

« רש"י על עמוס ד׳:ו׳ רש"י על עמוס ד׳:ט׳ »